Daf 25a
תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עוֹלָם
כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית שֶׁמַּסְעֶרֶת אֶת כָּל הָעוֹלָם כְּשָׂעִיר וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית שֶׁהִיא מַעֲלָה רְבִיבִים וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים
Rachi (non traduit)
כשעיר. שד:
Tossefoth (non traduit)
רוח מזרחית שמסערת כל העולם כולו. והא דמשמע במתניתין שהיא נוחה מכל הרוחות היינו כשהיא באה כדרכה אבל כשבאה לפורענות היא מסערת כדפי' הקונט' במתניתין:
תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁמַּזֶּלֶת אֶת הַזָּהָב וְכֵן הוּא אוֹמֵר הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס
Rachi (non traduit)
וכן הוא אומר. דכתיב זילותא גבי זהב:
שמזלת את הזהב. שמחממת ומביאה שרב ורעבון בא והזהב זל:
אָמַר רַב יְהוּדָה מַאי דִּכְתִיב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית שֶׁבָּאָה מֵעָרְפּוֹ שֶׁל עוֹלָם
Rachi (non traduit)
מערפו של עולם. אני שמעתי מחזקו של עולם על שם שהשכינה במערב ס''ל ואני אומר מאחוריו של עולם שהמערב קרוי אחור שנאמר הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין וגו' (איוב כ''ג:
ח'):
יערוף כמטר לקחי. משה רבינו דימה את התורה לארבע רוחות כשם שאי אפשר בלא הם כך אי אפשר לעולם בלא תורה:
Tossefoth (non traduit)
רוח מערבית שבא מערפו של עולם. כדפי' בקונט' מאחורו של עולם דמערב קרוי אחור דכתיב אחור וקדם צרתני ודרשינן [בחגיגה] (דף יב.) לענין מזרח ומערב וכתיב נמי ארם מקדם ופלשתים מאחור (ישעיהו ט':
י''א) וקרי נמי דרום ימין ולצפון שמאל כדאמרי' בשמעתין והיינו משום דשכינה במערב ופני השכינה למזרח לכך קרוי מערב אחור ומזרח קדם ודרום ימין וצפון שמאל ולמ''ד שכינה בכל מקום צ''ל דהאי דקרי מזרח קדם ומערב אחור ודרום ימין וצפון שמאל משום שכינה בבית המקדש שהיה במערב ופני השכינה כלפי ישראל שהיו במזרח ומשתחוים שם: הגה''ה ורבינו יצחק בר יהודה פירש דכשעמד אדם הראשון כשנברא היו פניו למזרח ואין נראה שהיה ערפו כלפי השכינה למאן דאמר שכינה במערב. ע''כ הגה''ה:
וְרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר שְׁכִינָה בַּמַּעֲרָב דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מַאי אוֹרְיָה אֲוִיר יָהּ
Rachi (non traduit)
אוריה. אני שמעתי כך קורין למערב בלשון פרסי. ול''נ שכך קורין למזרח בלשון לעז והיינו דקאמר אויר יה שהשכינה במערב ופניו למזרח נמצא המזרח אוירו:

Tossefoth (non traduit)
אוריה. לשון שפ''ה דאוריה מערב נראה לר''ת ולר''ח עיקר:
וְאַף רַב שֵׁשֶׁת סָבַר שְׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם דַּאֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּעֵיהּ לְכָל רוּחָתָא אוֹקְמַן לְבַר מִמִּזְרָח וְלָאו מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּיהּ שְׁכִינָה אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמוֹרוּ בֵּהּ מִינֵי
Rachi (non traduit)
דמורו בה מיני. תלמידי עובדי ע''ז מורים הוראה להתפלל במזרח:
לכל רוחתא אוקמן. העמידני להתפלל:
רב ששת. מאור עינים הוה:
Tossefoth (non traduit)
לכל רוחתא אוקמן. כל הני אמוראי לית להו הא דתניא בברכות (דף ל.) שחייב אדם להתפלל נגד ירושלים משום דכתיב והתפללו אליך דרך ארצם אלא סברי כר' ישמעאל דאמר בכ''מ שכינה ומאן דאמר שכינה במערב סבר כר''ע דאמר מפני שהיא תדירה ור' חנינא דשמעתין דאמר כגון אתון דיתבון לצפונא דארעא דישראל אדרימו סבר לה כברייתא דברכות:
וְאַף רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר שְׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִנַּיִן שֶׁשְּׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתוֹ אַחֲרָיו לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לִקְרָאתוֹ מְלַמֵּד שֶׁשְּׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם
Rachi (non traduit)
והנה המלאך הדובר בי יוצא. בנבואת זכריה למוד את ירושלים כמה ארכה וגו' ומלאך אחר יוצא לסתור שליחותו של ראשון שחזר בו המקום ולא יתן בה מדה ואומר פרזות תשב ירושלים והרי שניהם מאת השכינה באים ואחריו לא נאמר אלא לקראתו זה בא מכאן וזה בא מכאן:
וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא סָבַר שְׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַאי דִּכְתִיב אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' שְׁלוּחֶיךָ לֹא כִּשְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם מִמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִים לְשָׁם מַחֲזִירִים שְׁלִיחוּתָן אֲבָל שְׁלוּחֶיךָ לְמָקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִין מִשָּׁם מַחְזִירִין שְׁלִיחוּתָן שֶׁנֶּאֱמַר הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ יָבוֹאוּ וְיֹאמְרוּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ מְלַמֵּד שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם
Rachi (non traduit)
אתה הוא ה' לבדך. בתר וצבא השמים כתיב ועל עסקי שליחות צבא השמים הוא משבח ואומר אתה הוא לבדך במדה זו:
למקום שמשתלחין. פי' באותו מקום שנשתלחו שם אף שם השכינה מצויה ואומרים לו עשינו שליחותך:
לשם מחזירין שליחותן. כשבאין לומר עשינו שליחותך צריכין לשוב אל מקום שהשולחם עומד שם:
מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וְדִלְמָא כְּעֶבֶד שֶׁנּוֹטֵל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו וּמִשְׁתַּחֲוֶה קַשְׁיָא
Rachi (non traduit)
פרס. מתן:
ודלמא. הם למזרח משתחוים וכי תימא אין דרך להשתחוות סמוך לרב הם עושין כעבד שנטל פרס מרבו וחוזר לאחוריו ומשתחוה כשהוא הולך לאחוריו משנטל פרס מתרחק תמיד בהשתחויה:
אֶלָּא מַאי תְּדִירָא תְּדִירָא בִּשְׁכִינָה דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁהוֹדִיעוּ מְקוֹם תְּפִלָּה דִּכְתִיב וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים
Rachi (non traduit)
לך משתחוים. למערב:
וצבא השמים. השמש והירח העומדים במזרח:
לאבותינו. אנשי כנה''ג שאמרו מקרא זה בספר עזרא:
תדירא בשכינה. במערב היא שוכנת:
Tossefoth (non traduit)
וצבא השמים לך משתחוים. וא''ת בלילה נמי במזרח משתחוים וי''ל דאין לנו ללמוד אלא ממה שאנו רואין וא''ת ואמאי לא נדע מקום תפלה מבית המקדש שהיתה שם שכינה במערב וי''ל דמשם אין ללמוד דאע''ג דשכינה בכל מקום אי אפשר להשים ארון וכפורת אלא בצד אחד וריצב''א אומר דמשם אין ללמוד דשכינה במערב דנהי דבית קדשי הקדשים היה במערב המקדש מ''מ הארון שהשכינה שם כדכתיב (שמות כה) ונועדתי לך שם היה במזרח בית קדשי הקדשים:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן מַאי תְּדִירָא אִילֵּימָא תְּדִירָא בְּרוּחוֹת וְהָא אָמַר רַב חָנָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב אַרְבַּע רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בְּכָל יוֹם וְרוּחַ צְפוֹנִית עִם כּוּלָּן שֶׁאִילְמָלֵא כֵּן אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת וְרוּחַ דְּרוֹמִית קָשָׁה מִכּוּלָּן וְאִילְמָלֵא בֶּן נֵץ שֶׁמַּעֲמִידָהּ מַחְרֶבֶת אֶת הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן
Rachi (non traduit)
מעמידה. בכנפיו:
בן נץ. מלאך העשוי בדמות נץ:
רוח צפונית מנשבת עם כל אחת. מהרוחות לפי שהיא רכה ומתוקה וצלולה כדאמר ביבמות (דף עב.) וממתקתן:
תדירא ברוחות. אותו צד תדיר ברוח שרוח מערבית מנשבת תדיר משאר רוחות:
תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ דְּאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּל עִיקָּר מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְּדִירָא
Tossefoth (non traduit)
מפני שהיא תדירה. לא גרסי' מ''ט דמן הברייתא היא דהכי איתא בתוספתא (פ''א ע''ש):
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי עֲקִיבָא הֵיכִי קָאָמַר לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה וְסוֹמֵךְ חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ דְּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה וְעוֹשֶׂה אוֹ דִּלְמָא לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ דְּאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּלָל
Rachi (non traduit)
גמ' וסומך. אינו צריך להרחיק נ' אמה:
שאינו עושה כלל. ומרחיק נ' אמה דקאמר ר''ע אשאר רוחות דרישא קאי:
מַתְנִי' מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵלוֹת וְאֶת הַקְּבָרוֹת וְאֶת הַבּוּרְסְקִי מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה אֵין עוֹשִׂין בּוּרְסְקִי אֶלָּא לְמִזְרַח הָעִיר רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה וּמֵרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה מִן הַיָּרָק וְאֶת הַכְּרֵישִׁין מִן הַבְּצָלִים וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּחַרְדָּל:
Rachi (non traduit)
חוץ מן מערבה. בגמ' מפרש טעמא:
אלא למזרח העיר. שאין הרוח מזרחית קשה תדיר אא''כ באה לפורענות אבל כדרכה היא חמה ומנשבת בנחת דכתיב (יונה ד':
ח') רוח קדים חרישית ותך השמש וגו' לפיכך אינה מביאה הרוח לעיר:
מתני' את הנבלות ואת הקברות כו'. משום ריח רע:
Tossefoth (non traduit)
אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר. משום דרוח מערבי שהוא קשה ירחיק ויוליך הריח מן העיר כדאמרי' (ברכות מ.) הישן למזרח גרנו דמו בראשו מפני שרוח מערבית מביא הקש בחוטמו:
שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ גָּלָל:
Rachi (non traduit)
שעושה אותו גלל. מרבה לו זבל ושורף את הזרעים שנזרעו בו:
Tossefoth (non traduit)
שעושה אותו גלל. אע''ג דגלל משביח הקרקע כשהיא כולה גלל מזיק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source